הליך הגירושין עומד להתייקר עוד יותר

אגרת הגשת בקשת גירושין במערכת המשפט באנגליה ובוויילס עמדה להתייקר בבת אחת מ־410 ל־550 ליש״ט. מדובר בתוספת של 140 ליש״ט, כלומר עלייה של כ־34%, עוד לפני שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות הכרוכות בפרידה. מי שמבקש להבין את ההיבטים הכספיים והמשפטיים של ההליך יכול להיעזר גם במידע מקצועי דוגמת לבדיקה באתר, אך חשוב להבחין בין אגרת בית המשפט לבין העלות הכוללת של הגירושין.

ההחלטה המתוארת כאן היא החלטה היסטורית של משרד המשפטים הבריטי, ולא הודעה עדכנית על תעריפי בתי המשפט כיום. לכן אין להסתמך על הסכומים האלה לפני פתיחת הליך חדש, ויש לבדוק את האגרה התקפה ואת אפשרויות הסיוע במועד הגשת הבקשה.

עלייה חדה בהתראה קצרה

העלאת האגרה יצרה לחץ מיידי על אנשים שכבר הכינו בקשת גירושין אך טרם הגישו אותה. בתוך ימים ספורים היה עליהם להחליט אם להקדים את ההגשה ולשלם 410 ליש״ט, או להמתין ולהידרש לסכום החדש. עבור מי שממילא התמודד עם מעבר דירה, חלוקת רכוש, טיפול בחובות או מימון של שני משקי בית, תוספת של 140 ליש״ט לא הייתה פרט שולי.

עם זאת, לא נכון להגיש מסמך משפטי בחיפזון רק כדי לחסוך באגרה. בקשה שאינה מלאה או שאינה מתאימה לנסיבות עלולה לעכב את ההליך. לפני הגשה רצוי לוודא שהפרטים נכונים, שהמסמכים הנדרשים צורפו ושברור מי נושא בתשלום. החיסכון באגרה אינו מפצה על טעויות שעלולות לדרוש תיקון בהמשך.

מדוע עורכי הדין התנגדו

עיקר הביקורת לא הופנה לעצם גביית האגרה, אלא לפער בין הסכום שנדרש מהציבור לבין העלות שיוחסה לטיפול בבקשה. לפי הנתונים שצוטטו אז בדיון הציבורי, עלות הטיפול המעשית בתיק גירושין הייתה בסביבות 270 ליש״ט. אם כך, האגרה החדשה לא שיקפה רק את השירות שניתן למגיש הבקשה, אלא נועדה גם להזרים כסף נוסף למערכת בתי המשפט.

מרילין סטאו, עורכת דין בכירה בתחום דיני המשפחה, טענה כי גם האגרה הקודמת הייתה גבוהה ביחס לעלות הטיפול. לדבריה, גביית סכום עודף מאנשים שמגיעים למערכת המשפט בתקופה של אי־ודאות כלכלית ואישית אינה מוצדקת. הביקורת הייתה חריפה במיוחד משום שגירושין אינם שירות מותרות: עבור מי שנישואיו הסתיימו, ההליך המשפטי הוא הדרך להסדיר רשמית את המצב.

הוויכוח על מימון בתי המשפט

משרד המשפטים דחה את הטענה שהמהלך נעשה ללא הצדקה. עמדתו הייתה שהכנסות מאגרות נחוצות כדי להפחית את חלקו של הציבור במימון בתי המשפט והטריבונלים, במיוחד בתקופה של קיצוצים תקציביים. לפי גישה זו, מי שמשתמש במערכת נדרש להשתתף בחלק גדול יותר מעלותה.

אלא שהטיעון הזה מעורר שאלה עקרונית: האם ראוי להשתמש באגרת גירושין כדי לממן הוצאות רחבות יותר של מערכת המשפט? המבקרים ראו בכך מעין מס על סיום הנישואין. מבחינתם, המדינה לא הסתפקה בכיסוי עלות הטיפול בבקשה, אלא גבתה מאנשים שנמצאים בנקודת משבר סכום שנועד לתמוך במערכת כולה.

הודעה מאוחרת שפגעה באמון

בעיה נוספת הייתה אופן פרסום השינוי. עורכי דין בתחום המשפחה סיפרו כי קיבלו מידע על התעריף החדש רק ימים ספורים לפני כניסתו לתוקף. ההתראה הקצרה הותירה מעט מאוד זמן לעדכן לקוחות, להשלים מסמכים או להסביר למי שכבר החל בתהליך כי התקציב שתכנן אינו מספיק עוד.

מתנגדי המהלך טענו שהיה נכון להמתין לבחינה מסודרת של הוצאות בתי המשפט ולקיים התייעצות רחבה לפני קבלת ההחלטה. גם אם העלאת אגרות הייתה בלתי נמנעת, פרסום מוקדם יותר היה מאפשר לציבור ולאנשי המקצוע להתכונן. שינוי משמעותי שמופיע כמעט ברגע האחרון פוגע באמון, בעיקר כשהוא נוגע לגישה להליך משפטי בסיסי.

הפגיעה אינה מתחלקת באופן שווה

עורכת הדין ג׳ו אדוורדס הזהירה כי האגרה הגבוהה עלולה למנוע מאנשים בעלי הכנסה נמוכה להשלים את הפרידה באופן רשמי. אדם יכול להיפרד מבן או מבת הזוג בפועל, אך להישאר נשוי מבחינה משפטית משום שאין בידיו הסכום הדרוש להגשת הבקשה. למצב כזה עשויות להיות השלכות מעשיות ורגשיות, במיוחד כאשר היחסים הסתיימו זמן רב קודם לכן.

אדוורדס ציינה גם כי נשים היו אז כשני שלישים ממגישי בקשות הגירושין, ולכן העלאת האגרה הייתה צפויה לפגוע בהן בשיעור גבוה יותר. החשש היה חמור במיוחד במקרים של קשר פוגעני או של תלות כלכלית, שבהם גם הוצאה חד־פעמית עלולה להפוך למחסום ממשי בדרך לניתוק משפטי.

סיוע למי שאינו מסוגל לשלם

משרד המשפטים הדגיש כי קיימים מסלולי סיוע והקלה למי שאינם יכולים לעמוד באגרה. זהו מרכיב חשוב, אך עצם קיומו של מנגנון סיוע אינו מבטיח שכל מי שזקוק לו יכיר אותו, יעמוד בתנאים או יצליח להשלים את הבקשה. טפסים מורכבים, צורך במסמכים כלכליים וחוסר במידע ברור עלולים להרתיע דווקא את האנשים שהסיוע נועד עבורם.

לכן, לפני תשלום אגרת גירושין כדאי לבדוק שלושה דברים: מהו התעריף העדכני, האם קיימת זכאות להפחתה או לפטור, ואילו הוצאות נוספות צפויות בהמשך. האגרה היא רק רכיב אחד בתקציב. ייעוץ משפטי, טיפול בסוגיות רכוש והליכים הנוגעים להסדרים משפחתיים עשויים להיות מחושבים בנפרד.

הוויכוח סביב ההתייקרות חשף מתח שלא נעלם: מערכת המשפט זקוקה למימון, אך מחיר הגישה אליה אינו יכול להיות מנותק מיכולתו של אדם לשלם. כאשר אגרת הגירושין הופכת למחסום, השאלה כבר אינה רק כמה עולה לפתוח תיק, אלא למי ניתנת בפועל האפשרות לסיים נישואין מבחינה משפטית.