פגישות ראשונות הן מרחב מלא במלכודות חברתיות, ולרוב ההצלחה בהשגת מפגש שני תלויה באופן שבו תצליחו להימנע מהן ככל האפשר. אחת מן המרכזיות שבהן מתרחשת בסיום הפגישה — דווקא רגע שבו סיימתם להספיק ולהתרגל למשהו, מגיע שלב תשלום החשבון. זהו הרגע שמלווה בתנאים מתוחים ולעיתים גם בהומור מגולם מובנה, אך עבור רבים זה עלול להיות רגע לא נעים ומזיק להמשך ההכרות.
בעולם שבו שוויון בין המינים מתקבל כנורמה ומוכר, קיימת תופעה מפתיעה בכל הקשור לתשלום על החשבון — בפועל, מצבים שבהם שני המינים חוזרים לתפיסות מיושנות יותר תקפים בעיקר בתחומים של חוקים בלתי כתובים של תרבות פנימית. לא משנה אם הגבר מצהיר על עצמו כפמיניסט בכל ימות השבוע, ברגע הקריטי של תשלום החשבון, מרבית הגברים מרגישים חובה או אינסטינקט ליזום את ההכרעה ולשלם ראשון. זוהי מסורת שהשתמרה באורח פלא, אף שהחברה מתקדמת לכיוון שוויון, וכרוכה בהבנה שהיא לעיתים מקרבת יותר מאשר מפרידה.
עוד: שישה טיפים לפתיחת שיחת דייט ראשון שמצליחים תמיד
מה עומד מאחורי ההרגל הישן? האם מדובר באותנטיות מנומסת ואכפתית, או שמא מדובר בתופעה שהשורש שלה נעוץ בתפיסות שמרניות ומגדריות שהשרישו עצמן עמוק בנפש הגברית? חברת OkCupid ביקשה לבדוק זאת על ידי סקר שקיים בין משתמשיה ומיפה את ההעדפות והעמדות בנושא תשלום החשבון בימי ההיכרות הראשונים.
הנתונים הראו כי 62 אחוז מהגברים מעוניינים לשלם את מלוא החשבון בפגישה ראשונה עם אשה, בעוד שרק 17 אחוז מהנשים מעדיפות שהגבר ישלם על הכל או שיחלקו את התשלום שווה בשווה. כשמדובר בהחלקת החשבון, נשים מראות נטייה מובהקת למה שמכונה שוויון מגדרי — 43 אחוז מהן מצהירות שהעדפתן היא לחלוק שווה בשווה, בעוד שהגברים אינם מוכנים לוותר על המנהג הישן של תשלום ראשון, שמתנגש לעיתים קרובות עם נורמות מגדריות מיושנות ומגפרות תפקידים מסורתיים.
אותי אישית מעניין הדיון סביב ההרגל הזה, כי מצד אחד הוא נתפס כתגובת נימוס, ומצד שני כמעשה שמי rooted deep in gender stereotypes ועומד בסתירה לשוויון האמיתי שנמצא במציאות המודרנית. אני סבורה שהגיע הזמן לשנות את התפיסות הישנות, אך באותה מידה חשוב להבין שהשוויון הכלכלי עלול להתערער אם נשים לא ירוויחנה שכר שווה ולהתאים את ההיסטוריה והתרבות ביחס ליחסי תשלום ותפקידים זוגיים. בעוד שגברים עדיין חושבים שחשוב לשלם בפגישה הראשונה כדי להציג עצמם כאנשים אחראיים ומוערכים, נשים רואות לעיתים באותה פעולת תשלום ביטוי של חוסר עצמאות או השלמה עם תפקיד מוגבל במערכת ההיכרויות.
עוד: 11 שאלות לדייט ראשון שמפרידות בין הגבר לפסיק
כמה חברים מגיליון החברתי שלי, כולם מגדירים עצמם כפמיניסטים, שיתפו אותי בתובנות שהרחיבו את ההבנה שלי לגבי העניין:
“בפגישות ראשונות אני תמיד מציע לשלם. לדעתי, זה מראה שאני בן אדם נעים, שמעריך את ההיכרות ומעוניין להמשך. אבל אם היא תרצה לחלק את התשלום — אקבל את זה בשמחה. אם לא, זה עלול להעיד על בעיה בהמשך,” אמר מייק מסנטה רוזה, קליפורניה.
“אם היא לא תנסה ליזום את תשלום החשבון, כנראה שלא נקיים פגישה שנייה,” אמר ג’ורג’, עוזר שיווק מניו יורק.
“התשלום מראה על אופי חזק ויכולת אחריות. אני תומך בשוויון מגדרי, אבל זה לא משנה את העובדה שנשים מוערכות במיוחד כשגבר מציג את עצמו כחזק ומנהיג,” הוסיף מאט מלבקרוק.
אלו נקודות די רלוונטיות, והן מראות כי יש משהו מאוד גברי ומזוהה עם תפקיד הגבר בתרבות שלנו — זה שמציע לשלם, שמפתח כיסאות רכב, שמביא פרחים. השאלה המרכזית היא: למה אין אפשרות שזה יהיה נוהג של כל אחד, שמקובל לשני במשותף? כיום, לנהוג על פי תרבות של שוויון בין מאמצי הגבר והאשה צריך להיות מובן מאליו — לא משהו שמוגדר על פי מגדר אלא כהתנהגות נורמטיבית משותפת.
אני מודה כי בעבר הייתי במערכת יחסים שבה זה היה קל יותר לאפשר שוויון מוחלט, אך בפגישות ראשונות, כמו שחוזים באירועים כמו ראיונות עבודה, כל אחד מנסה להיראות הטוב ביותר ומבין שעליו לגייס את ההתחברות גם בצד השני. לכן, חשוב שתגובת הצדדים תהיה הדדית והוגנת, כדי שתהיה הזדמנות אמיתית להכיר ולהתחבר. אין סיבה שגבר יחשב כמנצח אם הוא משלם, ולאישה זה ייחשב כחוסר אוטונומיה או כניעה למוסכמות ישנות. הגיע הזמן להפוך את ההרגל הזה, אם לא לבטל אותו לחלוטין, ולהפוך אותו לסטנדרט שוויוני שכולם מקבלים בברכה.
