בשנת 1999 הרחוקה סיים דירות דיסקרטיות ועל פי חלוקה נסע כסגן צעיר לקרסנויארסק הרחוקה
הוא השאיר בפרמי בחורה שפגש וחי בה ב-2.5 השנים האחרונות, אצלה בילה את חופשת החורף האחרונה בכפר שאדייקה, ולא הצליח לומר לה שאני אוהב אותה.
ביום האחרון לפני עזיבתו שלח אותה כמעט בכוח ללמוד (סיום הלימודים היה במרץ) ועזב לדירות דיסקרטיות חדשות, לא הבטחתי לה כלום, בכלל לא חשבתי על חתונה או הקמת משפחה, מדי פעם התכתב, היא דיברה על מכרים משותפים, אמרה שהיא רוצה לבוא לבקר. אסרתי, אמרתי שאני כל הזמן עסוק בשירות ואין לי זמן בכלל, באופן עקרוני זה היה, אבל בקראסנויירסק מחוץ לשירות היו דירות שמחות מדי, ריקות של סגן צעיר ולא רציתי שהיא תראה את זה.
קיבלתי את המכתב האחרון ממרינה באוקטובר 99ה, הצלחתי לקרוא אותו רק פעם אחת ומיד קרעתי אותו, בכל מילה במכתב היה כאב, כאב של ילדה צעירה שלא יודעת מה לעשות הלאה ואיך לחיות, חודש לאחר מכן קיבלתי מכתב מאמה, לא הייתה מילה של תוכחה, שיננתי רק את המילים”…
בשנת 2007 סיימתי את השירות, רק בשנת 2008 התחתנתי לראשונה, שנה לאחר מכן הופיע הבן הראשון-השמחה לא הייתה ארוכה
לפני גיל שנתיים הייתה לו מוגבלות ובערך בתקופה זו התחילו בעיות במשפחה, נזכרתי לעתים קרובות במרינה, ניסיתי לחפש אותה ברשתות החברתיות, אבל היא לא הייתה בשום מקום. בשנת 2018, הבן השני-אבחנה כמו מכונת צילום (לא הצליחו, מבחינה מוסרית לא הצליחו לבצע הפלה, ההחלטה לשמור על הילד הייתה משותפת וידענו היטב שיכול לחכות לנו), המריבות במשפחה הפכו תכופות יותר, אנחנו גרים עם אשתי רק בגלל הילדים, אין לי זכות לעזוב אותה, ואני כבר לא אעזוב, הצלב הזה יישא עד הסוף.
יותר ויותר ביקרתי במחשבה לנסוע לפרם, דירות דיסקרטיות של נעורי וכאן הטכנולוגיה הגבוהה נחלצה לעזרתי, בשנת 2020 גוגל מפות עודכנו ואפשרו לטייל במקומות שלנו, הצלחתי לראות את בית הוריה, בקומה הראשונה בביתה היה בית מרקחת, מצאתי את הטלפון של רשת בתי המרקחת הזו והתקשרתי. היא אמרה שהיא מכירה אותם היטב ואמה של מרינה מגיעה לעתים קרובות לבית המרקחת, אני כבר דוד מבוגר אבל הגרון שלי נלחץ ודיבר יכולתי בקושי … זה לא הרגיש לי קל יותר, פשוט אני מבין שהחיים היו יכולים להיות שונים לגמרי, לא ידוע טוב יותר או גרוע יותר, אבל שונה, אני לגמרי לא רוצה לדעת איפה היא ועם מי ואיך גורלה התפתח, אני זוכר ואוהב את המרינה ההיא, משנת 1999, שבוכה ומתכרבלת אלי בכניסה ולא רוצה לעזוב אותי בשום דרך…
