בעולם של אופנת מהירות, מזון מהיר וכסף מהיר, אנחנו עשויים גם להכיר אנשים חדשים במהירות — אך לא באמת להקים חברויות עמוקות ומ fortalecות. וזהו בעיה, לפי מחקר חדש שהוקדש לנושא זה.
בתקופות שבהן תנועות מרובות היו חלק בלתי נפרד מחיי, הייתי נודדת הרבה מאוד. נראה לי שהמעבר התמידי היה חלק טבעי מחיי, כי זה מה שהסביבתי נתנה לי וזו היתה גם הדרך שלי לנהל את הזמן שלי. הייתי מוקפת באחיותיי וילדיי, שקראתי את ספרי ההרפתקאות שלי ועסקתי בפירוש עם החרדות הפנימיות שלי, ולכן לא הרגשתי כל כך בחוסר יציבות. עם השנים, התחתנתי עם אדם שכנראה הוא האדם היחיד שאני מכירה שעבר יותר פעמים מני, והמשכנו לנוע ממקום למקום. למרות שאני כבר מכירה היטב את אמנות האריזה והמעברים, העברה שביצענו לפני כשנתיים השפיעה עלי באופן מיוחד והכניס אותי למצב של דיכאון עמוק שבמשך כמעט שנה לא חלף.
הסיבה המרכזית למה שהביא אותי למצב זה היא שהייתי צריכה לעזוב את כל החברים הקרובים שלי. זה נשמע אולי מעניין או מזלזלי, כי אני אישה בוגרת שבחיים שלה, אבל יותר מכולם, הייתה לי קבוצה של חברות קרובות מאוד שדרכן יצאתי לדרך ההכרות והחוויות. לא ציפיתי שכאב כזה יגיע, שכן בעבר, פרידות בגלל מעבר היו עדיין קשות, אך לא היו מעולם כל כך חודרות ללב. הפעם, הרגשתי כאב חזק מאוד, החמצה וצער שנבעו מהפרידה מחברויות עמוקות. רק כשנתתי לעצמי להתחבר לרגשות האלו והתחלתי לבכות את אובדן החברות, ההרגשה התחילה להשתפר.
ידעתי שאני רוצה ליצור חברויות חדשות, אך הפעם התייחסתי אליהן באופן יותר זהיר. חשבתי: מה אם אצליח ליצור חברויות טובות ומחזיקות מעמד, only כדי לאבד אותן שוב אם אעתיק שוב? אולי עדיף לשמור על קירוב קליל, לא מחייב, ולחשוב על החברויות כעל דבר שניתן להשליך בקלות? שאלות כאלה הן מיינדמות שיותר ויותר אנשים שואלים עצמן בידן המודרני.
מחקר חדש העוסק בחברות מעלה שהיכולת ליצור חברויות אמיתיות, עמוקות וארוכות טווח — מסוג החברויות שניתן לפנות אליהן בשעות קשות, כמו כשהבעל בוגד או כשילד חולה בצורה חמורה באמצע הקניות — עלולה להפוך למבטאת של תרבות זמנית וחולפת.
אחת ההסברים שניתנו למחקר היא סוגיית התנועה הרבה שלנו כתרבות נודדת, שמקדמת מעבר פתאומי ממקום למקום, בעקבות עבודה, שינויים במצב המשפחתי, חיפושי פעילויות חדשות או אחריות רומנטית. ככל שאנו מסתובבים יותר, כך אנו נוטים לראות חברויות כמשהו שניתן להחליף בקלות, “חד פעמי”. המחברים מציינים כי ההיקף הגדול של תנועות אלו מפחית את ההשקעה והתחושה של קרבה אמיתית עם אנשים אחרים, ומוביל לידי ראייה של חברויות כ”זמניות”.
יותר מכך: 11 סימנים לכך שהחברה שלך באמת מורעלת או מזויפת
בעוד שברשתות החברתיות, לכאורה, מותר לנו להכיר אנשים שהם חלק מחברויות “חלשות” – כאלה שאינן דרושות לנו להיות חלק משמעותי מחייהם, אלא יותר חברויות של מרוחק, חברות שמחזיקות בזכות הקשר החברתי אבל לא בהכרח בזכות קרבה אמיתית – בפועל, שימוש מופרז בהן עלול לפגוע ביכולת שלנו לבנות קשרים עמוקים ואמיתיים. הרעיון של פרדוקס החברות המודרנית מציין שככל שאנו משקיעים יותר זמן ואנרגיה בחברויות חלשות ברשתות החברתיות, כך פחות נשאר לנו להשקיע בחברה אמיתית, הקרובה והעמוקה.
מחקרים קודמים מצאו כי מספר החברים הקרובים שאנשים דיווחו עליהם ירד בשליש בעשורים האחרונים. זהו אובדן משמעותי, מכיוון שחברויות קרובות יכולות להציל אותנו בזמנים קשים—ברגעים קשים בחיים, אלו החברים הקרובים שיכולים להושיט לנו יד, להקשיב, לתמוך ולסייע באופן שלא תוכל לסייע לו חבר אחר יותר קלות או חבר באינטרנט. וזה חשוב מאוד להבין ולהכיר—כי החברים הקרובים הם אלה שלא ינטשו גם כשדברים הופכים לקשים.
החוויה של העברה אחרונה לימדה אותי כמה אני צריכה את החברויות האמיתיות והעמוקות האלה. עד לפני כן, לא התייחסתי מספיק אליהן ולחסרונן. למדתי, ומאז אני משקיעה ביצירת קשרים חדשים וטעונים יותר, ואני משתדלת להיות חברה טובה יותר. גם אם חברויות עמוקות טומנות בחובן אפשרות לכאב גדול במובן הרגשי, בסופו של דבר, כל קשר כזה — אם זה חברויות, אהבה או קרובים — עלול להסתיים באיזשהו אופן. לכן, עדיף לחוש באהבה ולתת את הלב כמה שיותר, בזמן שיש לנו את האפשרות, מתוך תקווה שזה יאריך ימים ואנחנו נוכל לחוות אותן זמן רב ככל שניתן.
